הַשֵּׁנִי הוּא עִנְיַן חִלּוּף תּוֹלְדוֹת הַזְּמָן וְרֹב תְּמוּרוֹתֵיהֶם, כִּי הֶעָשִׁיר קַל לִהְיוֹת עָנִי, וְהַמּוֹשֵׁל לְעֶבֶד, וְהַמְּכֻבָּד לְנִקְלֶה, וְאִם הוּא יָכוֹל כָּל כָּךְ עַל נְקַלָּה לָשׁוּב אֶל הַמַּצָּב הַנִּבְזֶה בְּעֵינָיו הַיּוֹם, אֵיךְ יִגְבַּהּ לִבּוֹ עַל מַצָּבוֹ אֲשֶׁר אֵינוֹ בָּטוּחַ עָלָיו, כַּמָּה מִינֵי חֳלָאִים יְכוֹלִים חָס וְשָׁלוֹם לָבוֹא עַל הָאָדָם שֶׁיִּצְטָרֵךְ בְּמוֹ פִיו לְהִתְחַנֵּן לְמִי שֶׁיַּעֲזֹר אוֹתוֹ וִיסַיְּעֵהוּ וְיָקֵל לוֹ בְּמִקְצָת. כַּמָּה צָרוֹת חָס וְשָׁלוֹם יְכוֹלִים לָבוֹא עָלָיו שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָלֶכֶת לְשַׁחֵר פְּנֵי רַבִּים אֲשֶׁר מָאַס לְפָנִים לָתֵת לָהֶם שָׁלוֹם לְמַעַן יִהְיוּ לוֹ לְמוֹשִׁיעִים.